העצמה נשית בסימן לבוש

המושג 'העצמה נשית' מקבל פרשנויות שונות ומגוונות שזה מגיע ללבוש, ומתוך סקרנות להבין את המציאות הקיימת, הנה כמה נקודות בנושא:

מאז עידן הmee too  אנחנו רואות יותר ויותר נשים שמעיזות לחשוף את גופן בצורה יותר חופשיה. לעיתים זה ביטוי לסגנון וטעם אישי ולעיתים אות מחאה על זהירות יתר שנקטו נשים בלבושן בעידן המודרני, על מנת לא לעורר תשומת לב ובצורה כזו להישמר מפני הטרדות. (אין שום סיבה מוצדקת בעולם להטרדה מינית, מילולית או פיזית, וכמובן רשותה של כל אישה להתייחס אל גופה בלבושה כנראות עיניה מבלי לחוש סכנה כלשהי)

עם עידן השחרור וחופש הביטוי, לבוש צנוע נדחק הצידה, כך שכיום גם שמלות כלה וערב לצד בגדי יום, הפכו יותר שקופות, חושפניות ונועזות.

אבל בואו נחזור אחורה בזמן. היסטורית, לבוש צנוע היה סמל מובהק לנשים בנות המעמד הגבוה. בחצרות המלוכה, צניעות נתפסה כעדות לחינוך קפדני, איפוק ושליטה עצמית. נשים בסטטוס חברתי גבוה יכלו להתפאר בבגדיהן הארוכים מלאי הבד כסימן לעושר.

ובימינו, אם נתבקש להתלבש בצורה מכבדת וייצוגית, לדוגמא בתפקידים כמו: ניהול, מזכירות, נציגות שירות בבנקים ואפילו מגישות בערוצי החדשות השונים, הלבוש יהיה בהכרח יותר מוקפד וצנוע.

ביהדות, צניעות היא ערך מוסרי דתי, השואף לתת דגש לפנימיות האדם ולא לחיצוניות. ומתבטא לצד התנהגות ענווה, דיבור מאופק והימנעות מראוותנות. כך שצניעות היא לא ויתור או פשרה, אלא שפה שונה לביטוי עצמי דרך נוכחות שקטה ועוצמה פנימית.

ולבסוף, איזה כיף שזכינו לחיות בתקופה שבה כל אישה יכולה לבחור איך להתלבש ולהביע את עצמה בדרך שנכונה לה.

העצמה נשית לא נמדדת בכמה אנחנו מכסות או בכמה אנחנו חושפות. העצמה אמיתית היא לאפשר לכל אישה לבחור את הדרך שלה, גם כשהיא שונה משלנו 🤍